ובכן דשא הוא שם של קבוצת צמחים חד-פסיגיים ירוקים, עשבים המאופיינים בעלים צרים וארוכים שגדלים ישר למעלה מהאדמה.
דשא מתרבה ברבייה אל-זוויגית שנקראת “רבייה וגטטיבית” שפירושה גידול וצמיחה, משום שאיברים שונים של הצמח (שאינם מעורבים ברבייה זוויגית) משמשים מקור לצמח חדש.
לרוב, הדשא מתרבה על ידי “שלוחות” שזו דרך של רבייה אל זוויגית (כך מתרבים גם התותים). דשא שנחשב “אמיתי” מבחינה בוטנית נכלל במשפחת הדגניים, ממערכת בעלי הפרחים. עם זאת, יש צמחים מחוץ למשפחה זו בעלי מראה דומה, שלעתים קרובות מתייחסים אליהם כאל דשא.
דשא הוא מצורות החיים המגוונות ביותר, והוא צומח בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. הוא קיים מיליוני שנים וכבר בתקופת הקרטיקון הוא היווה מקור מזון לדינוזאורים.
בצואה מאובנת של דינוזאורים אלה נמצאו שרידים של סוגי דשא, ביניהם אבותיהם הקדומים של האורז והחזרן.
לדשא חשיבות רבה בחברה האנושית. הוא מגודל כמזון לבעלי חיים מבויתים מעל 10,000 שנים, ושימש כחומר גלם לייצור נייר מהמאה ה-3 לפנה”ס.
כיום, לצד בתים רבים ובגנים ציבוריים מגודל דשא כצמח נוי. חברות גינון רבות מתמחות במדשאות, ומתאימות אותן לצורכי הלקוח תוך התחשבות בקריטריונים רבים כגון כמות שעות החשיפה היומית לשמש, שמירת צבע בקור, עמידות למחלות ולדריכה, מהירות התחדשות לאחר נזק וגובה ותדירות כיסוח.
Comments are closed.